ביהמ"ש הורה על מעצר עד תום ההליכים של עוזרו ושומר ראשו של המבוקש זכריה זבידי

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו 3 עבירות כדלקמן:

א. סיוע לעבריין, בכך שבמהלך השנים 2005-2006 שימש כעוזרו וכשומרו האישי של המבוקש זכריא זבידי. במסגרת תפקיד זה שימש המשיב כאחראי על תיאום הראיונות של זבידי בכלי התקשורת .

ב. פעילות כחבר בהתאחדות בלתי מותרת, בכך שהחל משנת 2005 ועד מעצרו היה המשיב חבר בגדודי חללי אלאצקה. במסגרת זו השתתף בעצרות ומצעדים צבאיים מטעם הארגון, ובחלקם אף ירה באוויר באמצעות נשק שהיה ברשותו.

ג. סיוע לעבריין, בכך ששישה חודשים לפני מעצרו מסר לאחר חומר כימי מסוג אשלגן, והאחרון יצר באמצעותו מטענים ופוצצם בסמוך לכך. עפ"י כתב האישום, המשיב ידע כי החומר מיועד לייצור מטענים.

משבאה בפני ביהמ"ש בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים לא הייתה מחלוקת בדבר קיומה של תשתית ראייתית לעבירות המיוחסות. כן, הסכימו הצדדים כי המשיב בעל עבר עשיר מאחר שהורשע בשנים 83, 84, 92 ו-95.

עם זאת, התרשם ביהמ"ש מהתחייבותו של המשיב שנמסרה לרשות הפלסטינית שלא לעסוק בפעילות טרור ולא לשאת נשק. לאור זאת, סבר ביהמ"ש כי ניתן לאזן את חזקת המסוכנות העולה מן העבירות ואת החשש להימלטות מפני אימת הדין בחלופת מעצר הולמת, והורה על שחרור המשיב בהפקדה בסך 25,000 ש"ח, ערבות צד ג', והתייצבות בתחנת המשטרה.

מכאן ערר התביעה הסבורה כי שגה בימ"ש קמא בייחסו משקל רב למסמך פנים פלסטיני, שלא גובה במעשים כלשהם, בעוד עברו הפלילי של המשיב ומעשיו הנוכחים מלמדים על מסוכנות ברורה.

בא כוח המשיב לא חסך מאמצים לשכנעני כי החלטת ביהמ"ש קמא ראויה בנסיבות. הסנגור טען כי שמו של המשיב נכלל ברשימת המבוקשים שהועברה לישראל על מנת שלא ייאסרו, על רקע התחייבותם לחדול מפעילות. עוד טען הסנגור כי המצב הביטחוני באזור ג'נין השתפר מאוד על רקע אותם הסכמים, והפרתם במעצר המשיב עלולה לדרדר את המצב פעם נוספת. לבסוף, ציין הסנגור את תנאי השחרור המחמירים שננקטו ע"י בימ"ש קמא כמבטיחים התייצבות המשיב.

החלטת בימ"ש קמא אינה יכולה לעמוד.

ממסכת המעשים המיוחסים למשיב עולה ומצטיירת תמונה של אדם שמשך שנים מספר סיכן את ביטחון האזור באופן משמעותי. אך לאחרונה סיפק המשיב חומרים כימיים לאחר מתוך ידיעה ברורה שאלה ישמשו להכנת מטעני חבלה. לעובדה כי בסופם של דברים נעשה שימוש במטענים נגד הרשות הפלסטינית אין כדי להועיל למשיב שלא ידע דבר וחצי דבר אודות עובדה זו.

ולשאלת התחייבותו של המשיב שלא לעסוק בטרור. התביעה הצבאית עמדה בתוקף על כך כי שמו של המשיב לא נכלל ברשימת פעילי הטרור שניתנה התחייבות ישראלית שלא לעצרם במידה ויחדלו מפעילות טרור. מאידך גיסא, הפנה הסנגור למסמך מטעם הרשות הפלסטינית, ובו כלולה ההתחייבות כאמור. על רקע פעילותו רבת השנים של המשיב, אני בדעה כי אין במסמך האמור, שנסיבות חתימתו לא הובהרו, כדי לסתור את חזקת המסוכנות הברורה עליה עמדנו.

לאור זאת, אני סבור כי שחרור העורר כיום עלול לסכן את ביטחון האזור באופן משמעותי, וכי אין בתנאים שנקבעו ע"י בימ"ש קמא כדי לאיין סכנה זו.

מן הטעם האמור, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, וכך אני מורה.

ניתנה היום, 23 ביוני 2008, כ' בסיוון התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: גו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: